נראה שגם 2022 לא הצליחה להשכיח את השנתיים האחרונות והתמודדות עם נגיף הקורונה. העלייה החדה במספר המאומתים והמבודדים במערכת החינוך הצליחה לשחזר את הגלים הראשוניים אי שם באפריל 2020. הורים מוצאים את עצמם בבידוד עם הילדים ובינתיים המערכת, ששרת החינוך מתעקשת להשאיר פתוחה, מתנהלת עם חוסרים של צוותי הוראה רבים.  

לפי ההערכות של גורמים במשרד החינוך, יותר מ-2.2 מיליון תלמידים מגיעים לבתי הספר. “אלו ימים מורכבים שצריך להסתכל על המערכת כולה”, אומרת סיגל דוגה, מורה וסגנית מנהלת ב “בית ספר השלום”, מבשרת ציון.

אז איך מתמודדים אצלנו ב’בית ספר השלום’ לאור כל ההעדרויות? 

ההורים ממשיכים לשלוח את ילדיהם לכיתות. הם מבינים שאי אפשר להשאיר את הילדים בבית. זאת פגיעה לא פחות חמורה. הילד צריך להתפתח חינוכית וגם חברתית. מלבד זאת, סביבי יש מעטפת מאוד תומכת ומכילה. אז נכון, יש קושי רב כמו בדברים אחרים שהקורונה פגעה בהם, אבל אני אדם שאוהב מאוד לראות תמיד איך אפשר להפיק את החיובי מהשלילי, וכאן יש אפשרות לצמוח. דווקא מהמקום הכי מתסכל שיש. צריך רק להיות יותר קשובים. במקרה הזה, הלמידה המקוונת הייתה קריאת השכמה.

מה בפועל קורה עכשיו עם הזומים? ראינו שמערכת החינוך נשארה פתוחה. צוותי ההוראה עדיין מגיעים ללמד.

בתור מורה וגם בתור אמא, דוגה רואה את שני צדי המתרס. “אני מאמינה מאוד גדולה בשילוב של טכנולוגיה עם הוראה. בהנחיות החדשות יש את הפאניקה שילד שנמצא חיובי מכניס כיתה שלמה לבידוד. ההרגשה של הילד היא שהוא עשה משהו לא בסדר. לאור זאת, אני עוד יותר מאמינה שצריך לשמור על הסביבה הלימודית בעינה. בין אם פרונטלית ובין אם מרחוק. זה פשוט משהו חיוני לכל תלמיד ותלמידה! אפשר לחזור למתכונת היברידית אם צריך. כבר התמודדנו עם זה בעבר, כך שאנחנו צריכים להיות חכמים יותר הפעם”.

איך בצוות החינוכי של בית הספר גיבשו דרכים לשילוב הלימודים לצד הניתוק מבית הספר?

אנחנו משתדלים לעזור ככל האפשר ונמצאים בקשר שוטף עם הסביבה ועם ההורים. זה נעשה בזכות עזרה קהילתית ותמיכה אחד בשני. מתחיל קודם כל בהנהלה שמגבה את אנשי ההוראה. באמצעות מספר דרכים יצירתיות אנו מוצאים את הפתרונות בהתאם לתנאים,כמו למשל איחוד כיתות שבהן יש היעדרות גבוהה, או בית ספר שעבר ללמידה בזום לכמה ימים בגלל הידבקות של מורים ותלמידים.